מאז ומתמיד אנשים נוטים לחשוב כי חתונה היא סמל של התגלמות האהבה. אם כי למחשבה זו יש בסיס, חשוב להבהיר כי ההקשר בין חתונה לאהבה הוא הקשר תרבותי, וכי היו תקופות רבות בהן היה נתק בין אהבה לבין חיי נישואין. לפני מספר מאות שנים מוסד הנישואין לא היה מונע משיקולים רומנטיים, אלא היווה סוג של מוסד כלכלי. עד המאה השבע עשרה אנשים קיבלו על עצמם את מוסד הנישואין על מנת שיקל עליהם לנהל משק בית משותף הכולל גם את ילדיהם כחלק מכוח העבודה המסייע להתפתחות כלכלית. אנשים אם כן היו נוטים בעבר להתחתן משיקולים כלכליים ולא משיקולים רגשיים בכלל.
במהלך המאות האחרונות החלו לעלות למודעות התרבותית ערכים המדגישים ערך עצמי, חשיבות התפתחות עצמית, ואנשים החלו לחפש אחר הגשמה עצמית, כאשר אהבה רומנטית ומיניות הוגדרו כמטרות ראויות למימוש וזכות של כל אדם. אנשים החלו להנשא על מנת לאפשר לעצמם לממש את תשוקתם באופן המקובל על החברה באותו תקופה.
אם כי בימינו אנשים מתחתנים זה עם זו על מנת לממש את אהבתם ולהצהיר על מחויבותם זה לזו, טקס החתונה עדיין מגלם בתוכו ערכים וטקסים הקשורים ליסודות הכלכליים של מוסד הנישואין. לדוגמא- כאשר הגבר מציע נישואין לארוסתו הוא מעניק לה טבעת אירוסין . טבעות אירוסין הן בעלות ערך כספי רב, והענקת טבעת אירוסין מהווה סוג של סימון בעלות. מאפיינים אלו של טבעת האירוסין מאפשרות לנו לראות את הצד הכלכלי של הנישואין. מעבר לכך, גם הטקס של חתימה על כתובה במסורת היהודית מרמזת כי מדובר בעסקה עם בסיס כלכלי מסויים. עם זאת, למרות הסממנים הכלכליים של מוסד הנישואין ושל החתונה, רוב האנשים נוטים להתעלם מהאספקט הכלכלי של טקסי הנישואין, ורואים בהם התגשמות הפנזטיה הרומנטית.
היי לכולם. אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה ומתעניינת בנושאים של אומנות, פילוסופיה ורפואה
